הביתה
את התרגום לשיר הבא כתבתי כשחזרתי מההופעה המחשמלת בפארק הירקון. הפעם שלא כמו בפעם הקודמת שהם הופיעו פה, רכשתי כרטיסים לטבעת הזהב ואני חייבת להגיד שזה היה שווה כל שקל. מאז כבר הספקתי לראות אותם בלונדון בארינה ענקית אבל לא משנה איך רואים אותם ומאיזה מרחק, בעייני הם אחת הלהקות הכי טובות שקיימות.
השיר הזה הוא לא שיר חזק שלם, הוא שיר קטן ודייב גאהן אפילו לא הסולן שלו - מרטין גור שר בקול השקט והברור שלו. כשאני מקשיבה לו, אני כל פעם מתרגשת מחדש.
דפש מוד - הביתה
הנה לו שיר מצידה המפוקפק של העיר
שם הצליל הכי עצוב כורך אותי לאדמה
והוא הולם מבפנים ונועץ אותי עמוק למטה
הנה לו דף מהשלב הכי ריק
כלוב או הצלב הכי כבד שנוצר
מדד מן המלכודת הקטלנית ביותר שהונחה
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
החום והסדינים עם הריח המתוק חולני שניצמדים מאחור לברכי וכפות רגלי
אני טובעת לצלילו של מקצב מיואש
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
מרגיש כמו בית
הייתי צריכה לדעת
מהנשימה הראשונה
אלוהים שולח את החבר היחיד שאני קוראת לו שלי
מעמידה פנים שאכפר בפעם הבאה
ואתחבר לסוף השורה המהוללת
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
התמונה נלקחה במצלמת ניקון פוקט שמיועדת לצילום מתחת למים - מה לעשות, לא רציתי לקחת את המצלמה הענקית שלי וזאת היתה המצלמה שאורי הביא לי
לינק לאלבום התמונות שלי בפייסבוק:
המילים באנגלית:
הקליפ:
